תחרות הר הרצל- הסבר

תחרות הר הרצל- הסבר


מתחם הכניסה להר הרצל בעל חשיבות יצוגית וערך סמלי מרכזי בלאומיות הישראלית. המתחם מתפקד מחד כייצוגי בעת טקסים ואירועים לאומיים ומאידך בעל אופי צנוע ויומיומי בשאר ימות השנה. אזור שער הכניסה להר הרצל נהנה ממבטים עצמתיים לנופי ירושלים ומורדות עין כרם. התכנון מציע אזור כניסה רחב ידיים הנהנה מנופים אלה.

 


   המרחב הציבורי מתוכנן כמישור רציף, במרכזו ניצב מבנה השער הקיים משומר ומחודש. מיקום השער במרכז הרחבה, מאפשר קיומן של שלוש רחבות השונות זו מזו באופיין: רחבה חיצונית הגובלת בשדרות הרצל, רחבה פנימית הממוקמת למרגלות הר הרצל ורחבה דרומית המתפרשת בין הקיר הדרומי האטום של השער לבין הרחוב. לפיכך, השער מהווה הן אלמנט חציצה והן אלמנט מעבר המקשר בין הרחבות (זו הפנימית וזו החיצונית).

 

המרחב מעוצב כמשטח בטון יצוק המשלב צמחיה ובמות לשימוש הציבור. הבמות מהוות חלק דומיננטי בעיצוב וארגון המרחב: מתפקדות פעם כאמצעי הפרדה מהתנועה בשדרות הרצל ובמרחב הפנימי מרכיבות אזור טרסות חוויתי סביב בריכת מים למרגלות ההר. יתר על כן, הבמות פונקציונאליות ומתפקדות לישיבה ושהייה עבור מבקרי האתר. בדופן הבמות מוטבעים ציטוטי בנימין זאב הרצל.

 


    התכנית מציעה שימור וחידוש השער הקיים בתכנונו של אדר' יוסף קלרווין. התכנון מציע הגבהה של  הגג באזור שבעת הפתחים ומתוכנן כפרגולת בטון בדוגמת מגן דוד המתחברת לגיאומטרית שורת העמודים הכפולה. פרגולה זו ניתנת לאיטום באמצעות משטחי זכוכית כאמצעי להגנה מגשם. אם כן, אזור השער, מוצלל בדוגמת מגני דוד, משמש כמוקד לרחבות המקיפות אותו.

 


   התפקוד הדואלי של מתחם הכניסה להר הרצל מצריך שליטה מבוקרת בארגון שלושת הרחבות המרכיבות אותו. התכנון מציע טבעות שליטה ובקרה המארגנות את הרחבות בהתאם לאופי הפעילות הרצוי בכיכר. המישור ההיקפי מתחבר ברצף טופוגרפי עם שטח ההר והוא ניתן לנעילה בשתי רמות:

טבעת פנימית- שלוש הרחבות מתפקדות כמרחב ציבורי המקדם את הכניסה לשבילי הר הרצל, המתבצע דרך שלשה שערים הממוקמים למרגלות ההר. המישור  הציבורי מאפשר מעבר רציף וחופשי דרך שבעת פתחי השער וסביב המבנה.

טבעת חיצונית- השער מהווה חלל מקשר בין הרחבה החיצונית לרחבה הפנימית. ניתן לשלוט ברמת הפתיחות באמצעות שני השערים באגפי השער, ובשבעת פתחי השער.


תנועת הרכבים מנותבת דרך שטח החנייה מצפון. ההצעה מתרכזת בשלב הראשון ומותירה את מחצית החניון הצפוני. קיים פוטנציאל לחיבור השטח הציבורי לכניסה לבית הקברות באמצעות יצירת חנייה תת-קרקעית. תנועת הולכי הרגל לאתר תגיע מכיוון דרום מזרח- תחנת הרכבת הקלה ומכיוון צפון מזרח מאזור החניה ומאזור פריקת האוטובוסים.

 


ההצעה נולדה תוך שימת דגש על נתוני השטח הקיימים ושימוש במינימום אמצעים היוצרים יחדיו מקסימום חוויות אדריכליות באתר. התכנון מנסה להשתלב במתחם הקיים ולייחס חשיבות וכבוד לשער הקיים ולחזון מייסדיו. ניסיון לתכנון  צנוע מנקודת הזיכרון הלאומי עם מבט לעתיד ולדרישות הרלוונטיות לימנו אנו. חזרה לדף הפרויקט